הלכות פסולי המוקדשין פרק ח

א) חטאת העוף שנתערבה בעולות העוף, או עולת העוף שנתערבה בחטאות העוף, אפילו אחת בריבוא -- כולן ימותו. במה דברים אמורים, בשהיו מפורשות בשעת לקיחת הבעלים, זו חטאת וזו עולה; אבל אם הביא עופות לחובתו, מהן חטאת ומהן עולה, ולא פירש אלא כולן סתומות, ונתערבה חטאת או עולה בחובה זו הסתומה -- יש להן דינים אחרים.

ב) וכיצד דיניהם: אם נתערבה חטאת בחובה זו הסתומה, אין כשר אלא מניין חטאות שבחובה בלבד; אבל מניין העולות שבחובה, עם החטאת שנתערבה בהן -- פסולין, שהרי נתערבה חטאת בעולות. [ג] לפיכך אם הייתה החובה שתיים בחטאת -- חצי החובה כשר, וחצייה פסול; וייראה לי שהוא עושה כולם למטה, כמעשה חטאת.

ג) [ד] וכן אם נתערבה עולה בחובה זו הסתומה, אין כשר אלא מניין עולות שבחובה; אבל מניין החטאות שבחובה, עם העולה שנתערבה בהן -- פסולין, שהרי נתערבה עולה בחטאות: בין שהייתה החובה הסתומה מרובה על העולות שנתערבו בה, בין שהיו העולות מרובין על החובה הסתומה, בין שהיו שתיהן שוות -- אין כשר אלא מניין עולות שבחובה.

ד) לפיכך אם הייתה החובה שתיים בעולה -- חצי החובה כשר, וחצייה פסול; וייראה לי שהוא עושה כולן למעלה, כמעשה עולה.

ה) חובה סתומה וחובה אחרת סתומה שנתערבו, בין שהיו שתיהן משם אחד, כגון קיני זבים עם קיני זבים, או משני שמות, כגון קיני זבים עם קיני יולדות, בין שהיו שתיהן לאדם אחד, בין שהיו לשניים -- אם היו שתיהן שוות, מחצה כשר ומחצה פסול: בין שעשה הכול למעלה, או הכול למטה, או עשה חציין למעלה וחציין למטה -- לעולם מחצה כשר, ומחצה פסול.

ו) מפני שהכול חציין עולה וחציין חטאת, והחטאת למטה והעולה למעלה -- אם עשה הכול למעלה, חציין כשרות והן עולות; ואם עשה כולן למטה, חציין כשרות והן חטאות. עשה חציין למטה וחציין למעלה -- חצי החצי שנעשה למעלה כשר, מפני התערובת, והוא עולות; וחצי החצי של מטה, כשר והוא חטאות.

ז) [ו] היו שתי החובות הסתומות שנתערבו זו גדולה מזו, כגון שהייתה אחת ארבעה עופות והשנייה שישה -- אם עשה הכול למעלה, או עשה הכול למטה, מחצה פסול ומחצה כשר, מטעם שביארנו. עשה חציין למטה, וחציין למעלה -- אם אחר ששאל עשה כן, המועט כשר; ואם מדעתו עשה, המרובה כשר.

ח) [ז] זה הכלל, כל שעשה הכוהן מדעתו חציין למעלה וחציין למטה, ואי אפשר שלא יהיה משל אחד למעלה ולמטה -- הרי זה המרובה כשר: הואיל ודבר ידוע שמקצת קרבנותיו למעלה ומקצתם למטה, יהיו כל קרבנותיו כשרים.

ט) [ח] שניים שלקחו קיניהם בערבוב, או שנתנו דמי קיניהם לכוהן -- לאיזה שירצה הכוהן יקריב חטאת, ולאיזה שירצה יקריב עולה: שאין הקינין מתפרשין אלא בלקיחת הבעלים, או בעשיית הכוהן, כמו שביארנו.

י) [ט] היו לפני הכוהן חטאות ועולות -- עשה שתיהן למעלה, או שתיהן למטה -- מחצה כשר, ומחצה פסול. עשה חציין למעלה, וחציין למטה, ולא ידע אם החטאות הן שעשה למטה, או העולות -- הרי הכול פסול: שאני אומר העולות הן שעשה למטה, והחטאות למעלה.

יא) [י] היו לפניו שלושה ציבורי עופות, אחד חטאות, ואחד עולות, והאחד סתום חצייו עולות וחצייו חטאות, ולא פירשו -- אם עשה כולן למעלה או למטה, מחצה כשר ומחצה פסול.

יב) [יא] עשה חציין למעלה וחציין למטה -- אין הכשר אלא הסתום בלבד, שעשה חצייו למעלה וחצייו למטה, והוא מתחלק בין הבעלים, ועולה לשניהם: שהרי הכוהן אינו יודע לאיזה מהן פירש, ולאיזה מהן היה הסתום. ושני הציבורין המפורשין, פסולין -- שהרי לא ידע איזו עשה למעלה, ואיזו עשה למטה, ושמא העולה נעשית למטה, והחטאת למעלה.

---

הלכות פסולי המוקדשין פרק ט

א) קן סתומה שפרח ממנה גוזל לאוויר, או שפרח לבין העופות שימותו כולן, או שמת גוזל אחד -- ייקח זוג לשני. [ב] פרח לבין הקרבות -- פסול, ופוסל אחד כנגדו: שהגוזל הפורח מקן סתום לבין הקרבות, פסול ופוסל אחד כנגדו.

ב) כיצד, פרח גוזל מן הסתום, לעשרה עופות סתומות -- אם עשה חמישה למטה, ושישה למעלה, הרי חמש עולות כשרות מהשישה של מעלה, וארבע חטאות כשרות מהחמישה עופות שנעשו למטה: שאני אומר שמא הגוזל הפורח, הוא אחד מחמישה של מטה.

ג) וכן אם עשה מהן שישה למטה, וחמישה למעלה -- נמצא הכשר חמש חטאות, וארבע עולות: שאני אומר שהגוזל מחמישה של מעלה. נמצא הכשר מהעשרה, תשעה -- הרי פסל אחד.

ד) [ג] ארבעה עופות סתומות, וארבעה עופות שנייות סתומות, פרח אחד מן הראשונות לשנייות -- פסל אחד מן השנייות. אחר שנתערבו, חזר אחד מן השנייות ופרח לראשונות -- פסל אחד מן הראשונות; ונמצא הכשר מן הראשונות, שתיים בלבד. [ד] חזר אחד ופרח מן הראשונות לשנייות, אפילו כל היום -- אינו מוסיף להפסיד יתר על זה: שאפילו הן מעורבות כולן זו בזו -- מחצה כשר ומחצה פסול, כמו שביארנו.

ה) ציבור אחד יש בו שני עופות, ובשני ארבעה, ובשלישי שישה, וברביעי שמונה, ובחמישי עשרה, ובשישי שנים עשר, ובשביעי ארבעה עשר, ופרח גוזל מן הראשונה לשנייה, ואחד מן השנייה לשלישית, ומשלישית לרביעית, ומרביעית לחמישית, ומחמישית לשישית, ומשישית לשביעית, וחזר אחד ופרח מציבור לציבור, עד שחזר לראשונה שפרח ממנה ראשונה -- פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו: הראשונה והשנייה, אין להם כלום; והשלישית יש לה שני עופות, והרביעית יש לה ארבעה, והחמישית יש לה שישה, והשישית יש לה שמונה, והשביעית יש לה שנים עשר.

ו) חזר אחד ופרח פעם שנייה מזו לזו, וחזר ופרח מן האחרונה לשלמעלה ממנה עד שחזר לראשונה -- פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו: השלישית והרביעית, אין להם כלום; והחמישית יש לה שני עופות כשרים, והשישית יש לה ארבעה, השביעית יש לה עשרה.

ז) פרח פעם שלישית גוזל מזו לזו, וחזר פעם רביעית מזו לזו -- פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו: החמישית והשישית, נפסלו כולן; והשביעית, נשארו לה שמונה עופות כשרין. כשיעשה ארבעה עשר, שבע למעלה ושבע למטה -- יהיו שמונה מהן כשרין והשישה פסולין, מפני תערובת גוזלות אלו שפרחו בהליכה ובחזרה.

ח) [ו] קן סתומה וקן מפורשת, פרח מן הסתומה למפורשת -- ייקח זוג לשני. חזר, או שפרח אחד מן המפורשת לסתומה, ולא ידע זה שפרח, אם היה עולה או חטאת -- ימותו כל העופות שבסתומה: שאם נתערבה בהן, עולה כל החטאות שבה פסולות, ואם חטאת נתערבה, כל העולות שבה פסולות; לפיכך ימותו כולן.

ט) [ז] חטאת מכאן ועולה מכאן, וסתומה באמצע, פרח מן האמצע לצדדין, הילך אחד והילך אחד -- לא הפסיד כלום, אלא יאמר זה שהלך אצל החטאות חטאת, וזה שהלך אצל העולות עולה הוא. חזר אחר שנתערבו, ופרח אחד מכאן ואחד מכאן לאמצע -- השניים האמצעיים ימותו, שהרי הן חטאת ועולה מעורבין; והצדדין, אלו יקרבו חטאת ואלו יקרבו עולה כשהיו. פרח מן האמצעיים לצדדין, כולן ימותו -- שמא עולה נתערבה בחטאות, וחטאת בעולות.

---

הלכות פסולי המוקדשין פרק י

א) האישה שאמרה הרי עליי קן כשאלד זכר -- ילדה זכר, מביאה ארבעה עופות: שניים לנדרה, והן עולה כמו שביארנו; ושניים לחובתה משום לידה, והן אחד עולה ואחד חטאת. נמצאת למד שהכוהן צריך לעשות שלוש פרידין למעלה, ופרידה אחת למטן. טעה ועשה שתיים למעלן ושתיים למטן, ולא נמלך -- צריכה להביא עוד פרידה אחת, ויקריבנה למעלה.

ב) במה דברים אמורים, בשהביאה הארבעה ממין אחד, שהיו כולן תורין או בני יונה; אבל אם היו שתי תורין עם שני בני יונה, ועשה שתיים למעלה ושתיים למטה -- צריכה להביא עוד תור ובן יונה, ויעשה שתיהן למעלה כדי לצאת ידי חובתה.

ג) שאם עשה בתחילה שתי התורין למטה, צריכה תור למעלה להשלים חובתה; ואם עשה שני בני היונה למטה, צריכה בן יונה למעלה להשלים חובתה: שאין אדם מביא חובתו גוזל אחד תור ואחד בן יונה, אלא או שניהן תורין או שניהן בני יונה.

ד) [ב] פירשה נדרה, ואמרה לכוהן אלו לנדרי ואלו לחובתי, ועשה אותן הכוהן שתיים למעלה ושתיים למטה, ולא ידע איזה מהן עשה למעלה -- צריכה להביא שלושה עופות, שניים לנדרה ואחד להשלים חובתה; וייעשו השניים למעלה, שהרי פירשה נדרה, ושמא שניים של נדר נעשו למטה, שהם פסולות.

ה) במה דברים אמורים, בשהביאה הארבעה שפירשה נדרה בשניים מהן ממין אחד; אבל אם היו שני מינין, תביא ארבעה אחרים -- שניים ממין שפירשה בו נדרה, ייעשו לנדרה, ושניים מאיזה מין שתרצה יהיו לחובתה, וייעשו אחד למעלה ואחד למטה.

ו) [ג] קבעה נדרה ואמרה, אם אלד זכר, הרי עליי שתי תורים, וילדה, והביאה ארבעה עופות, שניים לנדרה ושניים לחובתה, ועשה שניים למעלה ושניים למטה, ולא ידע איזה נעשה למעלה ולא איזה נעשה למטה, וגם היא שכחה ולא ידעה באיזה מין קבעה נדרה, אם בתורים אם בבני היונה -- הרי זו צריכה להביא שתי תורים עם שני בני יונה לנדרה, וייעשו ארבעתן למעלה, ותביא גוזל אחד להשלים חובתה, וייעשה למעלה: שכבר עשה שניים למטה, שהם חטאת.

ז) במה דברים אמורים, בשהביאה הארבעה תחילה ממין אחד; אבל אם היו שני מינין, צריכה להביא שישה עופות -- שתי תורים עם שני בני יונה לנדרה, ותביא לחובתה שתי תורים או שני בני יונה להיעשות אחד למעלה ואחד למטה.

ח) וכן אם נתנתם לכוהן, ושכחה מה נתנה לו, והלך הכוהן ועשה, ואינו יודע היכן עשה, אם הכול למעלה ואם הכול למטה, או מחצה למעלה ומחצה למטה -- הרי זו תביא שתי תורים עם שני בני יונה לנדרה, ותביא שתי תורים או שני בני יונה לחובתה.

ט) [ד] קבעה חובתה וקבעה נדרה, ושכחה במה קבעה, ואפשר שחובתה כבש לעולה, ופרידה אחת תור או בן יונה לחטאת -- לפיכך תביא שישה פרדין, ארבעה לנדרה ושניים לחובתה, ועוד תביא חטאת אחד בן יונה או תור, עם כבש; נמצאת שהביאה שבעה עופות. [ה] וכל החטאות האלו, אינן נאכלות מפני שהן ספק.